"יודע ציד"

"יודע ציד"

"ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אהלים" (כה,כז).

את המילים "יודע ציד" פירש רש"י לכאורה לא לפי הפשט, וזו לשונו "לצוד ולרמות את אביו בפיו...", וצריך להבין מנין רש"י למד לפרש כך?

מנין רש"י למד את פרוש "יודע ציד"

נלע"ד בעזה"י שרש"י למד זאת מהפסוק עצמו. מפשט הפסוק עולה, שהתורה בפסוק זה מציגה את ההפכיות שבין עשיו ויעקב, שעשיו היה כך וכך ואילו יעקב היה ההפך, וכמו

שמוכח מהמשך הפסוק, שהמילים "איש שדה" הם ההפך מהמילים "יושב אהלים". אם כן, כך גם בתכונות האחרות של יעקב ועשו הכתובות בפסוק, דהיינו, "יודע ציד" הוא ההפך של "תם".

הופכיות זו באה ללמד שהתקיימו דברי נבואתו של שם, שאמר לרבקה "שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעיך יפרדו...".

על מנת להבין מה פרוש "איש יודע ציד" נצטרך להבין מה פרוש איש תם. כיון שפרוש "תם" הוא "מי שאינו חריף לרמות" (רש"י) משמע שפרוש "יודע ציד" הוא ההפך מזה, דהיינו "שצד ומרמה את אביו בפיו".

לשונו המדוקדקת של רש"י

על פי דברים אלו נבין את דברי קודשו של רש"י על המילים "איש תם", שמדוקדקים היטב.

וזו לשונו "אינו בקי בכל אלה, אלא כלבו כן פיו, מי שאינו חריף לרמות קרוי תם". כיצד רש"י מגדיר "תם"? הוא מתחיל בניגודיות למילים "יודע ציד", וכמו שכתב "מי שאינו בקי בכל אלה", דהיינו מי שאינו בקי לצוד ולרמות אנשים, ורק אחרי שמציג את הניגוד הוא מסביר בצורה חיובית "אלא כלבו כן פיו", ומדוע הוצרך להוסיף את המילים הראשונות "אינו בקי בכל אלה" הרי ממילא אחר כך הוא מפרש מיהו תם? אלא הוא בא ללמדנו מנין למד שפרוש "יודע ציד" הוא שיודע לרמות ולא כפשוטו, מהעובדה שהפסוק מציג את המילה "תם" כהפך של "יודע ציד", ולכן רש"י בתחילת דבריו מגדיר "תם" כהפך מ"יודע ציד", כיון שזהו המקור לדבריו.

אמנם כדי שלא יטעה הקורא ויחשוב שבתחילה ידענו את ההגדרה של "יודע ציד" וממנה למדנו את ההגדרה של "תם" לכן רש"י כתב בסוף דבריו "מי שאינו חריף לרמות קרוי תם". כלומר, ההגדרה של "תם" ברורה ללא קשר לפסוק שלנו, ולכן רש"י לא מציג זאת כפרוש למילה "תם" בפסוקנו אלא כביכול העתקה של פרוש המילה "תם" ממקור קדום, ובא ללמדנו שכבר קודם ידענו את פרוש המילה "תם" וממנה למדנו פרוש את המילים "יודע ציד".

תוספת הסבר לדיוק ברש"י

לכאורה קשה על רש"י מדוע כתב שלש פעמים את פרוש המילה "תם"? הרי "אינו בקי בכל אלה" ו"אלא כלבו כן פיו" ו"מי שאינו חריף לרמות קרוי תם" הם בעצם אותם דברים ומדוע רש"י משלש את דבריו? אלא החלק הראשון של המשפט בא ללמד מנין רש"י למד לפרש "יודע ציד" כאחד שצד ומרמה אנשים, והחלק השלישי בא ללמד שרש"י ידע קודם את הפרוש של "תם" וממנו למד את הפרוש של "יודע ציד", והחלק האמצעי הוא ההגדרה המדויקת של "תם" ולכן הוא מופיע בלשון חיוב ולא בלשון שלילה לעומת שתי ההגדרות האחרות, ששתיהן מתחילות במילים "מי שאינו...".